<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער תשיעי ס"ב</h1>
<h2>דף מד.</h2>
שתה יין ואכל תמרים ואכל תבשיל של חמשת המינין מברך באחרונה על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ וכו' וחותם בא"י על הארץ ועל המחיה ועל הפירות, אבל אכל בשר ושתה יין מברך על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו, אכל תאנים או ענבים ותפוחים ואגסים וכיוצא בהם מברך בסוף ברכה אחת מעין שלש והיא כוללת מפני שכולן פירות העץ וכן כל כיוצא בזה. לר"ם. כתב הראב"ד מי שאכל שני מינין וברך ברכה אחת מעין שלש על אחד מהם ולא נתכוין לברך [אלא] על אותו דבר לבד אינו פוטר המין האחר וצריך לברך על השני ברכה אחת מעין שלש ואע"פ שברכה אחת לשניהם כגון סולת ומעשה קדרה או פת הבאה בכסנין ע"כ. יש מן הגדולים שפסק האוכל ענבים וכיוצא בזה מן הפירות קודם הסעודה אם דעתו לאכול פת מברך לפניו ואינו מברך לאחריו. והאוכל סולת או מיני קדרה [לפני] הסעודה אע"פ שדעתו לאכול פת מברך לפניו ולאחריו. ולא נתברר לי מה בין סלת לפירות. ונראה שבשניהם צריך לברך בסוף כיון שנתחייב בברכה אחת מעין שלש קודם שיאכל פת. וזה נתבאר ברחבה.
